אביהו מדינה זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר הישראלי הים-תיכוני בישראל. תרם רבות בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה התקשורתית של הזמר הישראלי ים תיכוני, שנהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.

החל לכתוב שירים ב-1970. שירו הראשון 'יעקב התמים' זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר המזרחי ב-1971, הקריירה של מדינה כזמר התחילה בפסטיבל הזמר המזרחי 1980, כאשר ביצע את שירו 'רחל'.

מדינה היה מהדוברים הבולטים נגד הדרתם של מוזיקאים מהסגנון הים-תיכוני, כבר מראשית דרכו. להשקפתו, המוזיקה המכונה "מזרחית" היא חלק בלתי-נפרד מהזמר העברי בכלל, וראויה לקבל במה מרכזית בכלי התקשורת.

לדבריו, יצירתו היא בראש ובראשונה יצירה ישראלית. לאחר שחרורו ממילואים, בתום מלחמת יום הכיפורים, החל במאבק כדי ששירים אחרים בסגנון הישראלי הים-תיכוני יושמעו בתחנות הרדיו של קול ישראל, ייכללו במצעדי הפזמונים הכלליים ויבוצעו בפסטיבלים מרכזיים כפסטיבל הזמר והפזמון.

ב-2013, במהלך ראיון שערך עמו ניב רסקין בגלי צה"ל, מתח ביקורת קשה על גל"צ וגלגלצ ואמר: "למה אתם מציגים אותי כמזרחי ולא כישראלי? שמים אותנו בגטו, כמו משהו שאמור לעבור מהעולם. אתם עד היום לא רואים בנו חלק לגיטימי מהתרבות הישראלית".

בין יצירותיו: 'הפרח בגני', 'אל תשליכני לעת זיקנה', ברכנו', 'רעיה', 'אליך אלוהיי', 'כינור דוד', 'לבד יושבת', 'להיות אדם', 'כבר עברו השנים', 'מזלות', 'למה אל', 'שבחי ירושלים', 'אבי' ו'תן לזמן ללכת'.

בין השנים 2010–2015 כיהן כיו"ר אקו"ם. בשנת 2015 נבחר מדינה להיות אחד מארבעה עשר פורצי הדרך מדליקי המשואות של יום העצמאות של אותה שנה.

בשנת 2016 הוענק לו פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום המוזיקה.

בשנת 2022 הוענק לו פרס ישראל לזמר העברי על יצירתו הענפה ותרומתו הרבה לעולם התרבות הישראלי.

קורות ומנגינות – אוטוביוגרפיה >>